חתימה-טובה-כריכת-ספר-רות-בונדי

מה משותף לרות בונדי, אנימציה ומרק כרוב

חתימה-טובה-כריכת-ספר-רות-בונדי

מה שחשוב לזכור כשכותבים פוסט

אתמול, בזמן שנברתי במעמקי הספריה הלאומית הקרובה לביתי ולליבי, נפל לידי הספר המקסים של רות בונדי. למרות שהדפים צהבהבים והכריכה מיושנת, פתחתי אותו וכבר בהקדמה, הכותבת כבשה את ליבי עם המשפט:
“מי שהגיע לגיל המבורך של עשרים שנה ולא יודע להתבטא בכתב, לא ילמד זאת בשנים עשר שיעורים כפולים.”

בזמן שקראתי את הספר שכתוב בהומור דק ובסמכותיות הבלתי מעורערת של מי שעשתה וראתה הכל בתחום הכתיבה העיתונאית, היו לי שתי תובנות:

  • כתיבת פוסטים מקצועיים היא כתיבה עיתונאית לכל דבר.
  • כתיבה טובה שהיא לא פרוזה – יש לה אותם עקרונות תמיד.

מטאפורות עייפות?

מילים מיותרות, שהן לא אותו דבר אגב, כמו מילים שכדאי לחסוך?

פעמיים מאותו דבר?

איינט נובדי גוט טיים פור ד’אט. אומרת רות בונדי וצודקת.

זה גם המפתח לתסריט אפקטיבי

כשכותבים תסריט, כל מילה שוקלת. כל דימוי הוא חשוב.

כל שניית אנימציה מתרגמת לה-מון זמן עבודה, עבודה שבהחלט לא רוצים לעשות פעמיים.

אבל הכי חשובה היא מגבלת הזמן.

בשביל  לגרום ללקוחות פוטנציאליים לצפות יותר מדקה, דקה וחצי גג, הסרטון שלכם צריך להיות או פנומנלי או להציג ילדה יתומה מצילה חתול שיודע לרקוד סטפס.

אם הסרטון שלכם הוא פשוט על שירותי האדמיניסטרציה באאוטסורסינג שאתם מציעים, עדיף לו מאוד להיות קצר וקולע.

איורים יפים? הברקות מצחיקות? אלו הקישוטים.

הסרטון כולו נשען על יסודות התסריט הטוב, המדוייק, האפקטיבי.

בלעדיו, כמו באהבת אמת, כלום לא שווה.

צמצום ותמצות

מי שהכין מרק כרוב פעם, יודע שהכרוב כולו רוח וצלצולים כשמכניסים אותו לסיר. לא חשוב כמה דק קצצתם אותו, הכרוב יש לו שאיפות טריטוריאליות מהפרת עד החידקל והוא מפגין אותן בפיזור רסיסי כרוב לכל עבר כשרק חושבים להתחיל לבחוש אותו.

אבל אחרי שמפעילים עליו חום במשך מספיק זמן,  הכרוב מתחיל להיות צנוע יותר. משם מצמצמים אותו עוד ועוד עד שנשארת מנה קטנה עם טעם מרוכז, שעושה את העבודה.

זה המתכון למרק טוב, תסריט טוב וגם מסתבר, לכתבה טובה.

למי אתם כותבים?

בסיום הספר המרתק שלה, רות בונדי כותבת "צריך לכתוב כפי שמרגישים. לא חשוב אם לאחד, למאה, לאלף."

זה מאה אחוז מדוייק לתסריט שלכם.

השפה של התסריט צריכה להיות שפה דיבורית, אותנטית, לא מתאמצת. באותו ניסוח שהייתם מסבירים לחבר ששואל אתכם על מה העסק שלכם בעצם.

עידן הפרסומות  ההיפראקטיביות והצעקניות שמזיעות מרוב נואשות למכור לך משהו, עבר מהעולם.

הטון הנכון לסרטון שיווקי הוא טון קליל ורגוע, רצוי גם משועשע, אבל לא ברמה שמשתלטת על הכל.

הסרטון שלכם צריך להיות ירוק עד. מושקעים בו הרבה עבודה וזמן והוא צריך לשמש כאיש המכירות היעיל, המדוייק והידידותי שלך לאורך שנים.

סלנג הוא לא החבר שלכם

אם מנסים להתחכם יותר מדי ולהיות בתגובתיות יתר לטרנדים ,  יוצא שעוברים די מהר מרחוב המגניבות המעודכנת לסימטת המוזרות המשונה והלא רלוונטית.

זו סימטה ללא מוצא אגב.

גם כאן, שימו לב למה שגברת בונדי כותבת:

כמו שאפשר לראות מהדוגמאות, אכן אין מיושן מהסלנג של שנה שעברה. ואת הכותרת המודגשת שלמטה, שמתייחסת בכלל לתת פרק אחר, השארתי בכל זאת. שנזכור כולנו, שיש מילים שכדאי לחסוך.

כדי עוד על תהליך ההפקה של סרטון קראו כאן.

אם אתם מתעניינים בכתיבה ומצליחים להשיג את הספר, ממליצה בחום. עיצות מצויינות  (ירוקות עד!) שלא התיישנו כלל.

ואם לא, אז  שווה לקרוא עליה – אישה מעוררת השראה עם סיפור חיים מרתק. אחרי שלוש שנים במחנות הצליחה לעלות לארץ, להפוך לעיתונאית זוכת פרסים בשפה שאינה שפת אימה, לשרוד בעל אלכוהוליסט ולפעול הרבה טוב בעולם.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *